לדלג לתוכן

פרנסיס גארי פאוורס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרנסיס גארי פאוורס
Francis Gary Powers
לידה 17 באוגוסט 1929
ג'נקינס, קנטקי, ארצות הברית
נהרג 1 אוגוסט 1977 (בגיל 47)
מחוז לוס אנג'לס, קליפורניה
מקום קבורה בית הקברות הלאומי ארלינגטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
כינוי גארי פאוורס
השכלה
  • אוניברסיטת מיליגן
  • Grundy Senior High School עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים Francis Gary Powers Jr. עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות חיל האוויר של ארצות הברית
CIA
תקופת הפעילות מ-1950 עריכת הנתון בוויקינתונים
דרגה
קפטן
תפקידים בשירות
טייס U-2
פעולות ומבצעים
משבר מטוס הריגול U-2
עיטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

פרנסיס גארי פאוורס (17 באוגוסט 1929 - 1 באוגוסט 1977) היה טייס אמריקני שנודע לאחר שמטוס הלוקהיד U-2 שהטיס בשירות ה-CIA יורט במהלך טיסת סיור מעל שמי ברית המועצות, תקרית שהובילה למשבר מטוס הריגול U-2 ב-1960.

ראשית חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאוורס נולד בג'נקינס שבמדינת קנטקי כבן שני והזכר היחיד מתוך שישה ילדים לאידה מלינדה (פורד) ואוליבר ווינפילד פאוורס, כורה פחם. הוא גדל בצד השני של הגבול בפאונד, וירג'יניה. משפחתו חיה בעיירת כורים ובגלל הקושי הנלווה לחיים בעיירה כזו, אביו רצה שפאוורס יהיה רופא כדי שירוויח יותר ויהנה מתנאים טובים מאלה שבהם גדל.

ב-1950 סיים פאוורס את לימודיו במילטון קולג' בטנסי והצטרף כלוטננט שני לחיל האוויר של ארצות הברית. אחרי שסיים אימון מתקדם עם כיתה 52-H בבסיס חיל האוויר ויליאמס באריזונה, פאוורס הוצב עם טייסת 468 בבסיס טרנר בג'ורג'יה כטייס F-84 ת'אנדרג'ט. לדברי בנו, פאוורס לא טס במבצעי קרב במהלך מלחמת קוריאה משום שגויס על ידי ה-CIA בגלל הרקע היוצא מן הכלל שהיה לו בהטסת מטוסי סילון חד-מנועיים. ב-1960, פאוורס כבר השתתף במבצעי סיור אוויריים חשאיים רבים.

ערך מורחב – משבר מטוס הריגול U-2

פאוורס שוחרר מחיל האוויר ב-1956 בדרגת קפטן. לאחר שחרורו הצטרף לתוכנית ה־U-2 בדרגת אזרח GS-12. טייסי U-2 טסו במשימות ריגול בגבהים מעל 70,000 רגל (21.3 ק"מ), מעל להישג ידה של הגנת האוויר הסובייטית. מטוסי ה-U-2 צוידו במצלמה חדישה אשר עוצבה לצלם תמונות ברזולוציה גבוהה מקצה הסטרטוספירה מעל מדינות עוינות, בכללן ברית המועצות. במשימות ה-U-2 צילמו באופן שיטתי מתקנים צבאיים ואתרים חשובים אחרים.

המודיעין הסובייטי היה מודע לטיסות ה-U-2 הפולשניות מאז 1956, אך חסרו לו אמצעי-נגד יעילים עד 1960. ב-1 במאי 1960, ה-U-2 של פאוורס, אשר המריא מבסיס אוויר צבאי בפשאוור שבפקיסטן בתמיכת תחנת האוויר האמריקנית בבדאבר, יורט באמצעות טיל קרקע-אוויר S-75 דווינה מעל סברדלובסק. פאוורס לא הצליח להפעיל את מנגנון ההשמדה העצמית לפני שמילט עצמו ונשבה.

ה-U-2 של פאוורס נפגע מהטיל הראשון ששוגר. בסך הכול שוגרו לעברו 14 טילים. אחד מהם פגע במיג-19 שנשלח ליירט את ה-U-2, אך לא יכול היה להגיע לגובה רב מספיק. טייס המיג-19, סרגיי ספרונוב, נפלט אך מת מפציעותיו.

מאסרו והמשך חייו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שנשפט והואשם בריגול, פאוורס נדון לעשר שנות מאסר, אך לאחר שעברו 21 חודשים, האמריקנים והרוסים ביצעו חילופי שבויים כאשר החליפו את פאוורס ברב המרגלים הרוסי רודולף אבל.

פאוורס נהרג כאשר מסוק חדשות שהטיס, התרסק בגלל חוסר דלק, ב-1 באוגוסט 1977.

בסוף 2015 הפיק הבמאי סטיבן ספילברג סרט על פרשת חילופי השבויים בה שוחרר פאוורס, בשם "גשר המרגלים".

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פרנסיס גארי פאוורס בוויקישיתוף